CASE FILE #003 · 21 ביוני 2026 · 5 דקות קריאה · שחר פיין

חשד להונאת הכפילים הדיגיטליים: פתיחת חשבונות בנק בזהויות גנובות בעזרת AI

בשנים האחרונות הבנקים בישראל מאפשרים לפתוח חשבון מהסלון: סרטון חי, תמונת סלפי, צילום תעודת זהות, והצהרה שהחשבון ישמש רק אתכם. זה שירות נהדר ללקוחות. ולפי חשד שחושפת בימים אלה יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, זו גם פרצה מושלמת לתוקף עם כלי AI טובים.

במרכז הפרשה, כפי שפורסם בכלכליסט, צעיר בן 20 מהשרון, שעל פי החשד רכש מאגרי מידע פרוצים של תעודות זהות בדארקנט ובטלגרם. בשלב הבא, לפי החשד, הוא לקח את התמונות והנפיש אותן: כלי בינה מלאכותית יצרו מהן "כפילים" דיגיטליים, דמויות שנראות ונשמעות כמו אדם אמיתי שמקליט סרטון או מצלם סלפי. כך, לפי החשד, הוא עבר את זיהוי פתיחת החשבון מרחוק, פתח חשבונות בנק על שם אזרחים תמימים, הזמין כרטיסי אשראי, משך כספים וביצע רכישות. לפי הדיווח, המשטרה חשדה במאות נפגעים; באותו שלב דווח על כ-120 מתלוננים, כ-90 צווים והיקף כספי מוערך של מאות אלפי שקלים. כשהחקירה הסמויה, שנפתחה בינואר, התקרבה אליו, הוא יצא מהארץ דרך מעבר טאבה וטס לתאילנד בסוף מרץ. הרשויות שם איתרו אותו, הוא גורש, ונעצר לחקירה עם נחיתתו בישראל. השופט גיא מיימון, שהאריך את מעצרו, כתב משפט שכדאי לזכור: התיק הוא "דוגמה לעתיד הצפוי בעולם הפשע במרחב הסייבר, ולקלות ולתחכום הרב בביצוע עבירות הונאה".

מה אני רואה כאן כחוקר

שימו לב מה התוקף לא עשה: הוא לא פרץ לאף מערכת. הוא נכנס בדלת הקדמית, עם תעודה. זה ההבדל שמשנה את כללי המשחק: כשמערכת הזיהוי בודקת סרטון, סלפי וצילום תעודה, תוקף שמייצר את שלושתם בבית עובר את המבחן כמו לקוח אמיתי. החוליה השנייה היא שרשרת הערך השלמה שעומדת מאחוריו: מאגרים פרוצים נמכרים בזול, וכלים לייצור וידאו מונפש זמינים לכל דורש. ונקודה שלישית, שהמשטרה עצמה העלתה בבית המשפט: הקושי לא היה להוכיח שהעבירות בוצעו, אלא לקשור אותן למבצע. כשהזהות הדיגיטלית מזויפת, גם עבודת הייחוס נהיית מסובכת.

איפה הבקרות? מערכות מניעה צריכות להפסיק לשאול "האם הזיהוי תקין" ולהתחיל לשאול "האם מישהו באמת יושב שם": איתותי חיים שקשה לזייף, התנהגות המכשיר, היסטוריית הפעילות, והצלבות מול מקורות רשמיים. ובצד הפרטי: לפי הדיווח, נפגעים גילו שנפתחו חשבונות על שמם בלי ידיעתם. הקורבן האחרון בתור לא יודע שהוא בתור.

מה לוקחים הביתה

מעת לעת, בדקו מה פתוח על שמכם. חשבון בנק או כרטיס אשראי שלא ביקשתם הם לא טעות של הבנק, הם דגל אדום שדורש שיחה מיידית לבנק ותלונה במשטרה. ההונאה הזו לא מרגישה כמו הונאה עד שהיא כבר קרתה, ולכן בדיקה תקופתית יכולה לעזור לזהות שימוש לא מוכר בזהותכם, גם בלי שקיבלתם שיחת טלפון חשודה.

מקור: כלכליסט, 21.6.2026